בין אובדן לתקווה – שבת שמביאה תחילה חדשה

ערב שבת
אז לבשתי את השמלה הכי צבעונית שיש לי בארון במקום פיג'מה ונכנסתי למיטה,
מעוכה אחרי 2 הלוויות של פרחים שנקטפו בטרם עת.

סוף סוף בשקט לבד, יורקת את נשמתי , ובוכה וזועקת בקול רם, זה נגע בי עכשיו וחזק, לא עוד ידיעה בטלוויזיה על חיל שנפל, עכשיו זה הגיע מכל הכיוונים של חברים קרובים, חברה שלי טובה

זה נגע בנו כולם
משתדלת כבר שבוע לשמור על תדר של אהבה ואור וגבוה ועכשיו התפרקתי לי בזעקות שבר כאילו אין מחר.
עשינו קידוש, אוכל של חדר אוכל, צנוע, העיקר אנחנו ביחד.
זה מרגיע
להיות בפינה שלך בצד ימין של המיטה, אותה תנוחה, אותו ריח, אותה הרגשה.
סוג של חיבור יש שיקראו לזה מוד או מדיטציה.

מנסה לגלגל מחשבות, מה היה השבוע? אמאלה… מלא דברים.
לא לימדו אותנו להתמודד עם כל כך הרבה,
עכשיו עמוס מתמיד בחדרים של הלב , כמו חיצים של בול פגיעה והיידה למשימה להתחיל לשלוף אותם החוצה, אחד אחד.
ככה נשארים שפויים, לא ככה?

ככה ממשיכים צועדים קדימה,
כי אין לנו פריבילגיה להישאר למטה,
אין לנו יכולת להתבלבל יותר מדי, תכף כשכל חוזר לשגרה צריך לשלם בריבית דריבית על כל הימים שלא היינו בפוקוס שיא.
והתשלומים דופקים…

אז מה היה לנו פה ובמה נשאר לי להיאחז?
קודם כל בעמוד השדרה שלי שטיפחתי והשקתי וגידלתי עם השנים,
ושנית בכח של התפילה
אז אני מתפללת כמו בת ישראל טובה, עדיין עם מיני הבנה וכמו כן לאחרונה.

כמה סימלי שבדיוק בכל האובדן והסוף מתחילה לה גם תפילה חדשה של קריאת בראשית שהיא מתחילה בספר התורה . ומה נסתרות דרכי האל אולי זה לא רק צירוף מקרים?

אז מעכשיו בזכות זו הכתיבה אני בוחרת להיות שוב בהארה, בוחרת להתחזק ולראות את השפע והשמחה, בוחרת שוב להיות אפרת אילן היוצרת, המתרגשת וזו שאוהבת את כולם. אפרת אילן מאמינה יותר וזו שמברכת כל אחד ואחד מכם להתחלה חדשה, התחלה של בראשית
שבת שלום!!!
עם ישראל חי