איך שהחיים מתגלגלים להם

אם אתם עוקבים אחריי אתם מבינים שבתור בעלת עסק אני מתפעלת אינסטגרם פעיל, האמת לא הייתי בעמוד שלי כמה חודשים.
יש לי בן אדם מקסים שעושה את זה בשבילי, זאת העבודה שלו ואני למי שמתמחה בזה נותנת יד חופשית.
הוא ביקש שאצלם לו משהו מה"טיול".
הצטלמתי במלון והוא אמר לי "לא טוב!" הצטלמתי במסעדה אמר – "לא מספיק טוב".
ואז הוא אמר לי – הכי טוב שתצטלמי ליד הכותל ותגידי משהו לעוקבים.
אמרתי לו: מה אתה רוצה שאני אגיד? אמר: "לא יודע תשאלי שם כמה צדיקות".
וככה הלכתי לכותל עם המשימה של איש האינסטגרם שלי.
ובשוט לאחד תפסתי ילדה שעמדה שם והקלטתי מה שיצא לי באותה שניה – בלי חזרות כמו שאני אף פעם לא עושה, בלי לראות מה שיצא שלחתי לו – "מה שיוצא אני מרוצה".
סומכת עליו שערך את זה כמו שצריך ואז אומרת לו שכדאי שיעלה לכל הרשתות ואני על הדרך אשלח לרשימות התפוצה שלי, כי זה יכול להיות ממש מגניב בקטע טוב שבאמת כמו שאמרתי אני פה בכלבו (קורע! במקום כותל אמרתי כלבו) שליחה שלכם אם בא לכם אני אתפלל בשבילכם.

ככה באהבת חינם, מה יכול להיות מקסימום זה לא יזיק!
מפה… (נסתרות דרכי האל) פשוט לא עזבתי את הכותל כמה ימים ולילות

מבולללללל () של הודעות באישי, הצפה של מאות בקשות של אנשים שמצרפים את השם שלהם ושל אמא שלהם ואת הבקשה הטהורה והמזוקקת שלהם.
הטלפון שלי פשוט התפוצץ מהודעות שלא היה לי מושג איך אני יכולה לכתוב את כולם על פתק ולהכניס לכותל – זה לא ישים בכלל!
מי שהיה בכותל מבין שאין מקום מיותר שם לדחוף פתקים, הכל שם מפוצץ עד כדי כך שאם אתה שם פתק הרבה פעמים נופלים משם כמה פתקים אחרים, אז איך בדיוק אדחוף מאות פתקים שיקח לי גם שבוע לכתוב אותם?
חשבתי אולי לחלק פתקים לפי נושאים… פתק אחד לכל מי שביקש זוגיות, השני לבריאות וכו׳ וכו׳ וגם פה זה יצר בעיה כי חוץ מעבודה האדמיניסטרטיבית שנדרשת בזמן קצר גם מה עושים עם מי שביקש גם וגם וגם? ושוב פעם נהיים מלא פתקים ואיך אני יכולה לעשות את זה הכי טוב במינימום זמן שנשאר לי?
התייעצתי מה לעשות ואיש מאמין אחד אמר לי שאם אני אקרא את הוואטספים ישירות מהטלפון מול הקיר עם כוונה טובה זה בסדר גמור …
אז התחלתי להקריא ולהתפלל ולברך מכל הלב את כל מי שכתב לי וואטספ.. שעות על גבי שעות מתרגשת מכל ברכה וברכה ושולחת חזרה לכל מי שרשם לי שהתפללתי בשבילו עכשיו, גם כדי שיהיה לי סימן בטלפון מה כבר "עשיתי" וגם בשביל לתת לאדם שביקש ממני את הכבוד בחזרה ואת ההרגשה שלא זלזלתי וסתם הוצאתי הודעה וסרטון אני באמת מכל הלב התפללתי עבורו.
ואמן ואמן שברכתו תתקיים.

בקיצור כמו שאתם מבינים לפי השיטה שעבדתי אין לזה סוף שיכול להיגמר בכמה שעות…
וכולה מה? בסה"כ שחררתי סרטון שבו סיפרתי שאני בכלבו ומי שרוצה אהיה השליחה שלו.

עכשיו אני אנסה לקצר ולכתוב את ההמשך בנקודות כי זה נהיה כבר ממש ארוך.

בסופו של עניין מצאתי את עצמי אורזת מזוודה (גם אחרי שחזרתי לקיבוץ אחרי מאות של תפילות, המשיכו להגיע עוד ועוד מאות תפילות) ונוסעת לעשות את יום כיפור בירושלים במלון רמדה איפה שמשפחה של אישה דתיה ואהובה שאני מעריצה עושה יום כיפור כל שנה, ואני בחדר לבד, בלי המשפחה שלי שהייתי אמורה ללכת איתם לצימר של חברים שלי כמיטב המסורת שלנו כל שנה..מרגישה חצי לא מבינה, מה קרה פה בכלל.. חברה שלי בהלם ממני, היום כיפור הכייפי שיש לנו להיות כל המשפחה בשקט ביחד כבר לא יתקיים… שילמתי עכשיו כסף על מלון, חדר לבד, הכל כדי לסיים את המשימה,

עם כובע, עם נעליים סגורות יותר, עם שמלה פחות חשופה… חוזרת להקריא לפני ואחריי הצום את כל הברכות והתפילות שלא נגמרות…
ואני במשימה שלי – כי הבטחתי ואם מבטיחים אצלי לפי הסטנדרטים שלי ואיך שחינכתי את הילדים שלי מקיימים!

בשלב הזה נשארו לי עוד 230 וואטספים אחרונים, ואחרי חישוב קר הבנתי שאחרי הצום אם אהיה שם שם עוד לילה בכותל עד הבקר זה יספיק לי לסיים את הכל.
וכך היה.